במדינת ישראל ראיות הולכות לאיבוד.
כך מבלי משים, נעלמות ראיות אשר בכוחן לזכות אסירים אשר יושבים בבתי הסוהר על לא עוול בכפם, ולהרשיע את האשמים האמתיים שבינתיים מסתובבים חופשי. במילים אחרות, זהו עיוות דין.
הסיפור על היעלמות הראיות במשפטו של זדורוב, מייצג רק מקרה אחד מתוך
מקרים דומים שבהם “נעלמות” ראיות באורח פלא. הדין צריך להיות הוגן וצודק, ויש לאפשר למערכת המשפט את הכלים לעשות זאת.
מבדיקה שערכנו בפורום המשפטי עלה כי במדינת ישראל לא מתבצע כלל מעקב מוסדר אחרי מקומן של הראיות, מי מטפל בהן ואחראי עליהן בכל רגע נתון. אי הסדר הזה תורם מאפשר איבוד ראיות וגורר בחלק מהמקרים עיוות דין.
לכן פנינו אל משרד המשפטים בדרישה להקמת מערכת ממוחשבת למעקב אחרי ראיות, מערכות כאלה קיימות במקומות רבים ועלותן אינה גבוהה.
צעד זה הוא הכרחי. הוא יקדם את נושא שימור הראיות בישראל למאה העשרים ואחת ויאפשר תפעול ובקרה של הראיות לצורך קבלת פסק דין צודק.
